אדאטו יעקב
סיפור חייו
בנם של: מרגלית ומנחם
תאריך נפילה:26/11/1945
בן מרגלית (לונה) ומנחם. נולד בד' באלול תרפ"ח (20.9.1928) באדרינופול שבתורכיה. מגיל שבע למד בבית-ספר "אליאנס" וסיים חמש כיתות. הוא המשיך לימודיו בגימנסיה, אבל הספיק ללמוד בה שנתיים בלבד ובאוגוסט 1943 עלה, למרות התנגדות הוריו, עם אחיו הבכור לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער. על אף גילו הצעיר התבלט תוך זמן קצר כאחד הפעילים המסורים והאהודים בחברת הנוער שנקלטה בקיבוץ עין החורש. הוא הצטיין במיוחד בענפי הספורט השונים ועם זה גילה עניין רב בבעיות הפוליטיות של הישוב העברי בארץ באותם ימים. בליל ה24.11.1945- פוצצו יחידות הגדוד הרביעי של הפלמ"ח שתי תחנות-משטרה בריטיות שתפקידן היה לבלוש אחרי מעפילים. בתגובה לכך פתחו השלטונות בפעולה מקיפה בסביבותיהן. כעבור יומיים, בכ"א בכסלו תש"ו (26.11.1945) הוקפו בשעות אחר הצהריים המושב חוגלה והקיבוץ גבעת חיים בכוחות משטרה וצבא. מפקח המשטרה קרא אליו את מוכתר הקיבוץ והודיע לו כי עקבות החבלנים שהרסו את תחנת המשטרה בגבעת אולגה הובילו לגבעת חיים והמשטרה תערוך מיפקד זיהוי של כל חברי המשק. מיד נשלחו הודעות באיתות לסביבה הקרובה ויהודים רבים החלו לזרום לגבעת חיים מכל העברים. רבים מהם שלא הצליחו לעבור את שרשרת הצבא חדרו לעין החורש שבגבול גבעת חיים ממזרח. אנשי המשטרה פתחו במשא-ומתן שתכליתו להורות ל"זרים" להתייצב למיפקד-זיהוי ומשלא נענו החלו לפרוץ למשק והתקיפו את החברים שבשער. אותה שעה כבר היו מקובצים אלפים רבים ממושבות הסביבה על יד גבעת חיים. סיפר אחד מן הקהל: "מגיעים לעין החורש השכנה. הם מחליטים לפרוץ להם דרך, נעים בשלושה ראשים לעבר הגדר, פורצים ומתקדמים. לפתע מתרומם קצין מתוך שיירת הטנקים וצועק: 'אם תמשיכו ללכת נפתח עליכם באש'. הקהל ממשיך לנוע קדימה. ממרחק 15 מטרים נפתחת אש ממקלעים, תת מקלעים ורובים. האנשים משתטחים, אך החיילים ממשיכים לירות. מתוך הקהל נשמע הצו: 'קדימה' וקמים עשרות רבות ורצים קדימה. אורי הצעיר ויעקב הנער נופלים ליד גדר גבעת חיים. מתוך מאתיים וחמישים מגיעים מאה וחמישים לגבעה". כדור פגע בבטנו של יעקב וריטש את מעיו. עזרה ראשונה לא קיבל בזמן כי המקום היה מוקף צבא בריטי. מצבו הלך והחמיר, הוא איבד דם רב וקשתה עליו הנשימה. אחר כך הגיע רופא צבאי ולפי הוראתו כיסו אותו החברים בחולצותיהם ובשקים שמצאו בסביבה. יעקב החזיק מעמד ארבע שעות והוציא את נשמתו בבית החולים בילינסון. בשעות אחר הצהריים הוסר המצור, הצבא חזר כלעומת שבא, והמעפילים לא נמסרו לידיו. ליד ארונו של יעקב אדאטו בעין החורש נשא דברים מאיר יערי: "מזועזע עומד אני לפניכם. חברכם שבא אתכם יחד מהגולה ורק עתה התחיל לטעום את טעם החרות, חיי החרות, חיי השיתוף וחיי הצדק, נפל על זכות העליה של אחינו. דעו, חברים, אין לנו ברירה. אנו רק בראשית המאבק ואם לא נמשיכו, אם לא נצא ונגן בחזינו, צפוי לנו גורלו של יעקב".
שמו של יעקב אדאטו מופיע בלוח הזכרון בגלעד לזכר הנופלים במצור על גבעת חיים. הגלעד מוצב בקיבוץ עין החורש.
(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)
